חברים מספרים


* מתוך אתר אבל.נט




ממפק"צ למפק"צ... שי שור 12/7/08


בזיכרון אשר חולף...
בזיכרון אשר חולף...אתה לימדת אותי מוסיקה עברית על בוריה!!!
היתה תקופה קשה ומלאת אחריות אחרי הכל שנינו קצינים צעירים ומלאי תשוקה ואנרגיה חיובית ( שלא לומר מוטיבציה)...
אני ניגנתי בגיטרה ואתה ציטטת מילים והסברת לי מה המשמעות של כל משפט ומשפט...אפילו הראת לי דברים שרשמת בזמנך הפנוי(לא שממש היה לך) או שאולי רשמת מזמן ושמרת במגירה?!
כששמעתי על מותך האמת שממש כאב לי למרות שידעתי שאתה מאמין בדרך שלך ואם זה מה שצריך לקרות אז לא צריך לבכות אבל מצד שני...כל כך חבל וזה מה שמקומם אותי!!!
אתה היית בחור נפלא,נעים הליכות,חבר אמיתי,אחראי ורציני,יודע לאן הוא הולך והכי חשוב מהיכן הוא בא!!!
אני הייתי צריך להעיר אותך בבוקר 10 חודשים ואם אמרתי משפט מטומטם אתה היית מנער אותי ואומר לי שיש להתנהג אחרת...למדתי ממך המון ואתה ממני והיינו מפקצ"ים בבה"ד 1 למשך 2 מחזורי קורס קציני אגמ"י (האחרונים שהיו)...
רק רציתי שתדע בסה"כ שהייתי לאחרונה (פסח 2008) בהופעת איחוד של החברים של נטאשה (של 20 שנה) ואללה חשבתי עליך ועל כמה שאהבנו לשמוע את השירים שלהם ביחד והייתי מראה לך איך מנגנים את זה והכל היה סבבה...יהיה זכרך ברוך!!!




חבר אמיתי נריה טובי 7/5/08

זכיתי להיות חבר בצוות של גלעד כשהיינו צוערים בבה"ד 1. היינו בני זוג בניווטים פעמים רבות כך שהקשר שלנו במהלך הקורס היה על בסיס יומיומי , די אינטנסיבי.
השלווה והשמחה שהוא הפגין העבירו לכולנו את התקופה בשמחה רבה לא אופיינית למסגרת צבאית סטנדרטית.
למרות ששהינו יחד רק 4 חודשים , הרגשתי שזה אדם שגם אם אפגוש בעוד 10 -20 שנה , הקשר יישמר חזק ומשמעותי.
יש אנשים שנחרטים עמוק בפנים . כזה גלעד.
עד היום אני מוצא את עצמי סתם ביום של חול מתגעגע לחיוך ביישן או לשיר איזה שיר ביחד באמצע שומקום.
יהי זכרו ברוך




"כח שטוק" מוטי 7/5/08

לא הייתי מופתע..

לא הייתי מופתע כשגלעד, "שטוק" בפי הצוות עליו פיקד בבה"ד 1, רץ להתגייס למלחמה ודאג לחזור במיוחד מניו יורק לשם כך...
הייתי המום וכואב, אך לא מופתע, כשנודע לי כי נהרג עת הסתער בראש אנשיו.
גלעד היה מפקד, בן אדם,חבר, דוגמה וסמל.
בכל מעשיו מהלך קורס הקצינים בו פיקד עלינו הוא הקרין דוגמה אישית, דאגה ואיכפתיות, סמכותיות אמיתית-לא כזו שמגובה בדרגות, ומעל הכל אהבת הארץ והמדינה.
גלעד לא ניסה להסתיר חיוך או דאגה "פולנית" לחייליו, אבל כלום לא פגע בהערכתנו האדירה ובדוגמה אותה למדנו ממנו.
יהי זכרך ברוך גלעד, הדוגמה שנתת לנו, בחייך, אבל גם במותך, חיה ובועטת, מי ייתן ומשפחתך לא תדע עוד צער.

בה"ד 1, צוות 11,"קרנפי המכתש".




גלעד יפתח גץ 24/3/08

גלעד היה מ"מ שלי בצמ"פ בגולן בגדוד 75 הוא היה אדם מדהים שממש הערצתי.דבר ראשון הוא היה אנושי,אנושי ברמות חריגות עם טוב לב שבקע ממנו התחשב תמיד ושאל,דאג לכל החילים עד לרמות הכי קטנות ,בכונה לקח אליו את האנשים ה"קשים" של המחלקה כי רצה לגבש אותם ולעבוד איתם צמוד והוא הצליח בכך מאוד .היתה לו אהבת ארץ ישראל ממש נדירה הוא חי את הנוף את המקום את המשמעות צינוי נלהב מחובר מאוד למורשת קרב ולאומץ לאנשים ולמקומות והצליח להטמיע בכולם את זה.
מנגד ללא סתירה היה קפדן ודרש מקצועיות גבוהה ללא פשרות ,תמיד רצה שנהיה הכי טובים פוגעים הכי טוב רצים הכי טוב עם כושר עם מורל.
לגלעד תמיד היה חיוך נסוך על הפנים ,כאב לי מאוד לשמוע על מותו הרגשתי שמשהו שמישהו שחינך אותי נפל ומת-יהי זכרו ברוך שנזכה להמשיך את דרכו




גלעדי שרית 24/7/07

גלעדי עוד מעט שנה עברה זה קורה שבוע הבא קשה להאמין איך הזמן חולף ללא מעצורים בט"ו באב יום האהבה ,היום שמייצג אותך שאתה היית כל כך מלא אהבה לכולם.
קשה לי עדיין לעקל שאתה לא נמצא איתנו כאן ואני שמחה שיצא לנו להיפגש מספר פעמים בניו יורק ולדבר קצת.
אני מאוד מאוד מתגעגעת וחושבת עלייך כל הזמן,
מי ייתן שנשמתך תנוח בגן העדן ושתשמור עלינו מלמעלה.

אוהבת ומאוד מתגעגעת
שרית




אך או חבר מיכאל דום 5/5/07
גלעד שטוקלמן
אין מילים לאסביר שאך גילעד היה
גילעד היה הכול שיש אם אנשים
מקירת את גלעד 3 שנים ורק ראייתי אותו מתי שהוא היה בבית שלי או מתי אני הייתי בארץ.אחבתי את גלעד מעוד כמו אך.

תודה להכול גלעד
באחבה,
מיקי




תנחומים למשפחת החייל שלומי רומנו 13/3/07

אני באמת כואב את האובדן כאילו זה היה בני.
כל חייל אשר נהרג כדי שאנו נמשיך לחיות את חיינו הרגילים הוא פיסה מליבנו .
הנני מכיר את ההורים והיה לי הכבוד לשרת את צה"ל גם עם האם וגם עם האב בטייסת בח"א במהלך מלחמת יום כיפור.
אין לי מילים וצר לי מאד על האובדן של בחור צעיר שכל עתידו היה לפניו ושוודאי היה גאוות המשפחה.
אמנם מה שכתבתי זה באיחור רב אך ראיתי אתכם בראיון בטלוויזיה , ראיתי את רחל מזילה דמעה ואת קולו של מיכה שנשבר ולומר לכם את האמת לא יכולתי להישאר אדיש וליבי נשבר בקרבי, ואף אני שהנני זר מוחלט מבחינתכם נמלאתי צער רב על החלל שנפער במשפחה ועל השכול.
גם בני משרת ביחידה קרבית וכל יום אני חרד מחדש ולא מוצא את נפשי מדאגה.
הקב"ה ינחם אתכם ולא תדעו דאבה עוד.
שלומי רומנו.